צו הפטר בפשיטת רגל על ידי בית משפט?
מהו צו הפטר?
חייבים בהליכי פשיטת רגל שואפים להגיע לסיומם של הליכי פשיטת הרגל בעניינם על ידי קבלת צו הפטר. צו זה מהווה למעשה מחיקה של החובות וביטול כל ההגבלות שהוטלו כנגד החייב, וכן מאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. צו זה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שהוכח כי החייב שילם כל שביכולתו לשלם במסגרת הליך פשיטת הרגל. בית המשפט יכול לקבוע אם הצו ההפטר יהיה חלוט או מותנה.
חייב שאתרע מזלו ונקלע בתום לב לחובות ואינו מסוגל להחזירם יכול לבקש מבית המשפט הפטר לחובותיו. בקשה שכזו ניתן להגיש לאחר שהחייב הוכרז כפושט רגל. לאחר הגשת הבקשה בית המשפט יקבע מועד לדיון בה.
לאחר שאדם הוכרז פושט רגל, פתוחה בפניו בכל עת הדרך להגיש בקשה לקבלת הפטר. לאחר הגשת הבקשה, ייקבע בית המשפט מועד לדיון בה. כל אדם אשר הגיש תביעת חוב כנגד החייב, או שבדו"ח החובות של החייב הנוגע לעסקיו צוין שמו של הנושה, יקבל הודעה בדבר הדיון 14 ימים לכל הפחות לפני. כמו כן, במידה ואחד הנושים מעוניין להתנגד לבקשת ההפטר, עליו להגישה לבית המשפט. דיון בבקשה למתן הפטר נערך בדלתיים פתוחות
האם צו הפטר מהווה למעשה מחיקת חובות של החייב?
חייבים בהליכי פשיטת רגל שואפים לסיים את ההליכים בעניינם בקבלת צו הפטר. צו זה מהווה למעשה מחיקה של חובות החייב ומעניק לאחרון את האפשרות המיוחלת לעמוד על רגליו מבחינה כלכלית ולפתוח "דף חדש". צו זה ניתן לחייב על ידי בית המשפט המחוזי וזאת לאחר שהאחרון מוכיח כי הוא השיב לנושים את מלוא הסכום אשר היה ביכולתו לשלם.
עם קבלת ההפטר, מוסרות המגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל (לרבות הגבלות על כרטיסי האשראי, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה). הדרישה הבסיסית לשם קבלת צו זה הינה הוכחה כי החייב פעל לשם הסדרת חובותיו בתום לב. בית המשפט רשאי לקבוע את מידתו של צו ההפטר. דהיינו, בסמכותו לקבוע כי ההפטר יהיה מותנה, חלקי או מלא. קביעה זו מתבססת על נסיבות המקרה הספציפיות ועל התנהלותו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כפי שצוין לעיל, ישנם מספר סוגי הפטר.
צו הפטר מהווה למעשה את סיומם של הליכי פשיטת הרגל והוא משאת נפשם של החייבים. צו זה ניתן לפושט רגל כאשר הוכח בפני בית המשפט שהוא שילם לנושיו כל שביכולתו ואין עוד טעם לנהל כנגדו הליכי פשיטת רגל. למעשה, ההפטר קובע כי חובותיו של החייב נמחקים ועימם ההגבלות שהוטלו על החייב בגינם. בעבר, צו הפטר היה ניתן רק לחייבים אשר שילמו 33% מחובם. כיום, חייבים יכולים לזכות בהפטר גם אם טרם נפרע שליש מהחוב. תיקון זה לחוק, אשר נכנס לתוקפו בשנת 1996, קיצר את הליכי פשיטת הרגל וקבלת ההפטר באופן משמעותי.
פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר. בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
אנשים רבים בישראל נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים ולא אחת הם מתדרדרים עמוק יותר ויותר בתהום החובות. הליכי פשיטת הרגל נועדו לסייע לחייבים, אשר חובותיהם נצברו בתום לב, לזכות בהפטר מחובותיהם ולפתוח "דף חדש". הפטר איננו מיועד לכל אדם אשר נקלע לחובות כספיים. מטרתם העיקרית והיסודית של הליכי פשיטת הרגל הינה לסייע לחייבים אשר מצבם התדרדר חרף תום ליבם. כמו כן, הפטר איננו מעניק פטור מכל החובות.
מהו צו הפטר? כיצד מתקבלת ההחלטה?
בית המשפט, בבואו לדון בבקשת הפטר, מביא בחשבון שורה של שיקולים ומתייחס לתסקיר כונס הנכסים הרשמי בנוגע לנכסיו של החייב, עסקיו והתנהגותו החל מצבירת החובות ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל. לדוגמא, במידה וחובותיו של החייב נוצרו בשל מעשים פליליים, או כאשר הוכח שהחייב נטל סיכונים בלתי סבירים ופזיזים ותרם לפשיטת הרגל, ייתכן ובית המשפט ידחה הבקשה. בית המשפט רשאי לאשר את חקירתו של החייב על ידי הנושים ולחקור אנשים נוספים אשר מסרו תצהירים המתייחסים לבקשתו של החייב.
בית המשפט רשאי, בסופו של הדיון, להורות על מתן צו הפטר, לדחות את הבקשה, או להתנות את צו ההפטר בתקופה כלשהי לפי שיקול דעתו. כונס הנכסים הרשמי רשאי אף הוא להגיש בקשה להפטר החייב וזאת כאשר הוא סבור שלא תצמח כל תועלת לנושים מהמשך היות החייב פושט רגל.
סוגים של הפטר
במסגרת הליכי פשיטת הרגל ומתן הפטר, קיימים לצו ההפטר שלושה סוגים. הצו הנכסף ביותר עבור חייבים הינו צו הפטר חלוט. מדובר בצו אשר במסגרתו בית המשפט פוטר את החייב מכל חובותיו והאחרון יכול לשוב לחייו ולפתוח "דף חדש". במצב פחות אידיאלי, בית המשפט יקבע כי החייב יקבל צו הפטר מותנה. במקרה זה, החייב יזכה לקבל הפטר חלוט רק כאשר יסתיים תהליך מסוים.
לדוגמא, בית המשפט יכול לקבוע כי החייב יקבל הפטר רק לאחר עמידה בתשלום חובותיו, כולם או מקצתם. לעיתים, חלק מחובותיו של החייב נצברו בתום לב, והחייב זכאי לקבל הפטר לגביהם, ואילו חובות אחרים אינם "תמי לב". במקרה זה, בית המשפט רשאי להעניק לחייב צו הפטר חלקי ביחס לחלק מן החובות בלבד.
חובות מהם ההפטר איננו פוטר
כפי שצוין לעיל, ישנם חובות אשר צו ההפטר איננו פוטר מהם. לדוגמא, חובות אשר נצברו בשל הימנעות החייב מביצוע עבירה, חובות אשר נגרמו בגין מרמה לה היה שותף פושט הרגל, חובות אשר עליהם קיבל החייב ויתור בגין אותה מרמה, חובות בגין קנסות המגיעים למדינה, חובות בעניין מזונות אישה וילדים, חוב אשר אינו חוב בר תביעה בהליכי פשיטת רגל (לדוגמא, חוק בלתי קצוב בתביעת נזיקין) ועוד. חייבים אשר יוכח כי פעלו בחוסר תום לב ביצירת חובותיהם, למשל – ניסיון הברחת נכסים, לא יזכו לקבל הפטר מחובות אלו.
לסיכום, העיקרון אשר גלום בצו הפטר הינו ההכרה באינטרס הלגיטימי של פושט רגל, אשר נקלע לחובות בתום לב והוא אינו מסוגל לעמוד בפרעונם, לעמוד על רגליו ולפתוח דף חדש בחייו. לא אחת קבעו בתי המשפט כי מדובר גם באינטרס לאומי וחברתי ממדרגה ראשונה.
עם זאת, צו הפטר איננו עניין של מה בכך. מתן הפטר לחייב או סיום ההליכים, באופן אשר יכול לשחרר את האחרון מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, מהווה פגיעה מסוימת בזכות הקניין של הנושים (אשר לא יקבלו את מלוא כספם). לפיכך, בית המשפט הדן בבקשת הפטר מחויב לערוך איזון בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים.
בין השיקולים שישקול בית המשפט, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך.
