מהו צו הפטר בהליך פשיטת רגל? איך מקבלים הפטר חובות?

מהו צו הפטר? כיצד בית המשפט נותן הפטר? מהן הסייגים לקבלת צו הפטר

חייבים בהליכי פשיטת רגל שואפים להגיע לסיומם של הליכי פשיטת הרגל בעניינם על ידי קבלת צו הפטר. סעיף 69 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה (למעט חובות שאינם ברי הפטר, כמפורט בהמשך). כלומר, צו זה מהווה מחיקת חובות וביטול כל ההגבלות שהוטלו כנגד החייב, וכן מעניק לחייב לפתוח דף חדש בחייו.

צו זה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שהוכח כי החייב שילם כל שביכולתו לשלם במסגרת הליך פשיטת הרגל ופעל בתום לב. בית המשפט יכול לקבוע אם הצו ההפטר יהיה הפטר חלוט או הפטר מותנה או הפטר חלקי.

חייב שאיתרע מזלו ונקלע בתום לב לחובות ואינו מסוגל להחזירם יכול לבקש מבית המשפט לאחר שהוכרז כפושט רגל הפטר לחובותיו.

 

מהם השיקולים אשר מנחים את בית המשפט במתן צו הפטר?

השיקולים העיקרים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשת חייב למתן צו הפטר בהתאם לחוק והפסיקה הם כלהלן:

  1. תום ליבו של החייב בכל שלבי הליך פשיטת הרגל – סעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חייב לא יקבל צו הפטר באם במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום-לב ובמטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל.
  2. היקף חובותיו של החייב
  3. יכולת הפירעון העתידית של החייב
  4. עמדתו של הנאמן – לרוב הנאמן שימש קודם לכן כמנהל המיוחד שתפקידו היה לחקור את החייב על נכסיו ואופן הסתבכותו הכלכלית. מכאן, שלעמדת הנאמן תהיה חשיבות מכרעת בעיניי בית המשפט וכן לסיכויי קבלת הבקשה למתן צו הפטר.
  5. המסקנות שהובאו בתסקיר מטעם כונס הנכסים – כונס הנכסים הרשמי מכוח תפקידו כמפקח הציבורי על הליכי פשיטת הרגל מביע את עמדתו המקצועית בתסקיר מטעמו, ועמדתו היא בעלת אופי מייעץ לבית המשפט. במכלול השיקולים של בית המשפט עליו להתייחס גם לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי שהינה עמדה בעלת משקל רב ולעיתים אף מכרעת.
  6. עמדתם של הנושים
  7. גילו של החייב
  8. מצבו הרפואי של החייב
  9. התועלת שיש לנושים באם הליכי פשיטת הרגל יימשכו
  10. שיתוף פעולה של החייב עם הנאמן וכונס הנכסים הרשמי – היעדר שיתוף פעולה יביא לדחייתה של הבקשה למתן צו הפטר.
  11. משך הליך פשיטת הרגל – על פי הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל שמונהגת מטעם כונס הנכסים, דיון בהכרזה על פושט הרגל יתקיים תוך 18 חודשים, משך כל ההליך מוגבל לתקופה של 54 חודשים.
  12. האם החייב הציע לטובת נושיו, הצעה כלשהיא, אשר יש בה להעשיר את קופת פשיטת הרגל.
  13. האם לחייב קיים רכוש ממנו יוכלו הנושים להיפרע מחובותיהם.
  14. עמידת החייב בצו התשלומים שנקבע לו בהליך פשיטת הרגל.
  15. אופי ההתנגדויות למתן צו ההפטר.

 

מהם הסייגים למתן צו הפטר?

סעיף 63 לפקודת פשיטת הרגל מונה מספר עובדות המסייגות מתן הפטר לחייב, ואלה הם:

  1. במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום-לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
  2. פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו.
  3. פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
  4. פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו.
  5. פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי-מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של ענייני עסקיו.
  6. פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על-ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
  7. פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי-מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה.
  8. תוך שלושת החודשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה.
  9. פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס.
  10. פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

 

חובות שצו ההפטר לא יפטור את החייב:

  1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס.
  2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה.
  3. פסק דין של חוב מזונות.
 

לסיכום, בית המשפט בנותנו הפטר לחייב, פוגע בזכויותיהם של הנושים ולכן בית המשפט בדונו בבקשה לצו ההפטר חייב לאזן בין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים, המוגנת בסעיף 3 לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, לבין האינטרס של החייב, פושט הרגל לקבל צו הפטר המאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

 

תכנית פירעון – כמתן צו הפטר:

הליך פשיטת הרגל לפי הרפורמה החדשה אשר התווה כונס הנכסים דוגל במתן צו הפטר לאלתר כאשר אין תועלת לנושים מהימשכות ההליך. כיום במסגרת הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל, בתום 15 חודשים ממתן צו הכינוס על המנהל המיוחד להגיש תכנית פירעון לכונס הנכסים הרשמי ולקבל את אישורו להגשת חוות הדעת לבית המשפט. לכל חייב תבנה תכנית הפירעון מוגדרת ומותאמת לנסיבותיו האישיות, מצבו הכלכלי, גילו, השכלתו וכו' (כפי שצוין לעיל) ובהתאם להתנהלותו בהליך.

לכל חייב תבנה תכנית פירעון אשר יכולה להיות מורכבת מתשלום חודשי אשר יושט על החייב לתקופה של עד 3 שנים וזאת בהתאם ליכולתו הכלכלית, נסיבותיו האישיות והתנהלותו בהליך, ויכול להיות שתכלול תשלום חד פעמי אשר בסיומה וככל והחייב יעמוד בתנאיה יזכה לקבל את צו ההפטר המיוחל.

לפגישת ייעוץ ראשונה, ללא עלות, השאירו פרטים כאן או חייגו לטל: 04-6587555

שיתוף

עוד מאמרים

נכות כללית: המדריך המלא

נכות כללית: המדריך המלא משרד ליאור אמסלם ושות' מציע ייעוץ וייצוג משפטי בתחום הביטוח הלאומי, כולל נכות כללית, ומסייע ללקוחות בתהליך המורכב והחשוב של קבלת

דברו איתנו

× לחצו לייעוץ ראשוני ללא עלות
דילוג לתוכן