מה ההבדל בין הליך חדלות פירעון לפי החוק החדש לבין הליך פשיטת הרגל?

מה ההבדל בין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לבין הליך פשיטת הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל?

החל ממועד כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף בשנת 2019, חל שינוי מהותי במערכת המשפטית של טיפול בחייבים במצב של חדלות פירעון. שינוי זה בא לידי ביטוי בשדרוג הליך חדלות הפירעון והפיכתו ליעיל, גמיש ונגיש יותר. השינוי המרכזי שנעשה במסגרת הרפורמה הוא המעבר מפקודת פשיטת הרגל, שהייתה בתוקף במשך עשרות שנים, לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

המאמר הבא יסביר את ההבדלים המרכזיים בין ההליך לפי פקודת פשיטת הרגל לבין ההליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תוך תיקון של טעות נפוצה שמקשר את הפקודה לחייבים פרטיים בלבד.

 

1. הבסיס החוקי

  • פקודת פשיטת הרגל: פקודת פשיטת הרגל הייתה בתוקף עד לשנת 2019 והתייחסה הן לחייבים פרטיים והן לעסקים. למרות שמה, פקודת פשיטת הרגל כללה הליך נפרד לחברות ולתאגידים במצב של חדלות פירעון, שנקרא "הליך חדלות פירעון". ההליך עבור חייבים פרטיים ועסקים היה שונה, אך שניהם נוהלו תחת הפקודה.
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: החוק החדש נכנס לתוקף ב-2019 ומסדיר את ההליך של חדלות פירעון גם עבור חייבים פרטיים וגם עבור תאגידים (חברות). מטרת החוק היא להקל על חייבים (כולל עסקים) וליצור תהליך שיקומי מהיר ויעיל יותר, תוך יצירת גמישות בניהול החובות והסדרי חוב.

 

2. המעורבות של בית המשפט

  • פשיטת רגל (הפקודה הישנה): תחת פקודת פשיטת הרגל, כל הליך חדלות הפירעון היה נתון לפיקוח צמוד של בית המשפט. כל בקשה להכרזת פשיטת רגל או חדלות פירעון הייתה חייבת לעבור את המערכת השיפוטית, והחייב היה צריך לעבור תהליך ארוך הכולל דיונים רבים והחלטות שיפוטיות.
  • חדלות פירעון (החוק החדש): בחוק החדש, המעורבות של בית המשפט מצומצמת בעיקר לשלב הסופי של ההליך – בעיקר בקביעת ההפטר (מחיקת חובות) ובתיאום הסדרי החוב. המהלך המשפטי עצמו יכול להתחיל ללא מעורבות ישירה של בית המשפט, ובמקום זאת נעשה שימוש במנהלים מיוחדים או גורמים מוסמכים אחרים, כדי להקל על תהליך ההסדר וההפטר.

 

3. סוגי החייבים והנושים

  • פשיטת רגל (הפקודה הישנה): פקודת פשיטת הרגל התייחסה הן לחייבים פרטיים והן לעסקים. הליך פשיטת רגל לחייבים פרטיים התנהל דרך בתי המשפט המחוזיים, ובמקרים של חברות, היה הליך נפרד שנקרא "ההליך על פי פקודת חדלות פירעון", שנוהל גם כן בבית המשפט.
  • חדלות פירעון (החוק החדש): חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתייחס באופן שוויוני לכל סוגי החייבים, הן חייבים פרטיים והן תאגידים (חברות, שותפויות וכו'). החוק החדש מתמקד בשיקום כלכלי של החייב, ומעניק פתרונות שיקומיים גם לעסקים וגם לאנשים פרטיים. בנוסף, החוק כולל מנגנונים חדשים ל הסדרי חוב עם הנושים, ומקדם פתרונות שוויוניים בין כל הצדדים המעורבים.

 

4. שיקום כלכלי והפטר

  • פשיטת רגל (הפקודה הישנה): תהליך הפשיטה על פי הפקודה הישנה היה ארוך ומורכב. כדי לקבל הפטר מהחובות, היה על החייב לעמוד בתנאים מאוד מחמירים ולהתמיד בתשלומים במשך שנים רבות. בהליך זה, הפטר לא תמיד היה מובטח, והיו מקרים בהם לא כל החובות היו נמחקים, במיוחד במקרים של חייבים שלא שיתפו פעולה או לא הראו נכונות לשלם.
  • חדלות פירעון (החוק החדש): החוק החדש נותן דגש גדול יותר על שיקום כלכלי, ומתמקד בפתרונות שיגרמו לחייב לשוב לשוק העבודה ולהתפרנס באופן עצמאי. החוק מאפשר לחייבים לקבל הפטר באופן מהיר יותר ובתנאים גמישים יותר, תוך יצירת תכניות תשלומים שמותאמות אישית ליכולותיהם. ניתן להגיע להסכמות ישירות עם הנושים ומנהל ההליך, תוך שמירה על זכויות החייבים.

 

5. תהליך הליך חדלות פירעון

  • פשיטת רגל (הפקודה הישנה): תהליך פשיטת הרגל היה מורכב ודרש אישור של בית המשפט בכל שלב. החייב היה נתון לפיקוח צמוד של בית המשפט בכל שלב, ולעיתים אף היה נדרש לעמוד במגבלות חמורות (כגון עיקולים או הגבלה על חופש תנועה). כל שלב בתהליך היה כרוך בהגשת בקשות לבית המשפט, שהיו מאריכות את ההליך ומקשות על החייב.
  • חדלות פירעון (החוק החדש): תחת החוק החדש, התהליך הרבה יותר פשוט ויעיל. החל מהגשת בקשה להסדר חוב ועד קבלת ההפטר, החייב יכול לפנות ישירות למנהל מיוחד או גורם מוסמך אחר שיתאם את הליך השיקום. הפיקוח המשפטי הרבה יותר מצומצם וההליך מתנהל באופן הרבה יותר גמיש, תוך יכולת לקבוע הסדרי חוב במהירות ולמנוע את המגבלות המיותרות.

 

6. הגנה על החייב

  • פשיטת רגל (הפקודה הישנה): בתהליך פשיטת הרגל הישן היו לחייבים הגבלות רבות, כמו הגבלה על רישיון הנהיגה, עיקול נכסים, הגבלת יציאה מהארץ ואפילו הגבלות תעסוקה. הרבה פעמים היה מדובר במגבלות חמורות, שהקשות על החייב לצאת מהמצב הכלכלי הקשה.
  • חדלות פירעון (החוק החדש): בחוק החדש, יש יותר הגנה על החייבים, והם יכולים למנוע הגבלות חמורות על חופש התנועה או עיקולים על נכסיהם. גם הליך העיכוב בהוצאה לפועל התקצר והפך פחות קשה, ובמקרים רבים החייבים יכולים להימנע מעיקולים בלתי חוקיים.

 

סיכום

ההבדלים בין הליך פשיטת הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל לבין ההליך חדלות פירעון לפי החוק החדש הם רבים ומגוונים. החוק החדש מעניק לחייבים פתרונות שיקומיים מהירים ויעילים יותר, תוך שמירה על זכויותיהם ושיתוף פעולה עם הנושים. הליך חדלות פירעון לפי החוק החדש מתנהל בצורה הרבה יותר גמישה ונגישה, ומפחית את הצורך במעורבות שיפוטית מקיפה. מאידך, ההליך תחת פקודת פשיטת הרגל היה ארוך, מסורבל ונעשה תחת פיקוח שיפוטי נרחב, מה שהקשה על החייבים להתאושש ולשוב למסלול הכלכלי.

אם אתם נמצאים במצב של חדלות פירעון או פשיטת רגל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת להבין את ההליך המתאים לכם ביותר ולהתחיל בתהליך השיקום הכלכלי בצורה היעילה ביותר.

 

לתיאום פגישה ייעוץ ללא התחייבות, השאירו פרטים כאן או חייגו לטלפון: 04-6587555 – אנחנו כאן כדי לעזור לכם לתכנן את העתיד.

שיתוף

עוד מאמרים

נכות כללית: המדריך המלא

נכות כללית: המדריך המלא משרד ליאור אמסלם ושות' מציע ייעוץ וייצוג משפטי בתחום הביטוח הלאומי, כולל נכות כללית, ומסייע ללקוחות בתהליך המורכב והחשוב של קבלת

דברו איתנו

× לחצו לייעוץ ראשוני ללא עלות
דילוג לתוכן